שאלות בכל נושא

שליחת שאלה לרב מרדכי דניאלי:
דוא"ל לתשובה:

לחצו על השאלות כדי לצפות בתשובות
עמוד:  1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70  
שאלה מס' 70:
אם אדם נטל ידיו לטיבולו במשקה ומיד אחרי הנטילה רוצה לאכול לחם צריך שוב לנטול כי לא בירך על נטילה ראשונה

תשובה:
שלום לך. הרוצה לאכול מאכל, והמאכל רטוב, וידיו נוגעות במאכל - חייב ליטול ידיו, אך לא יברך על נטילה זו, כפי שכולם נוטלים ידים בליל הסדר, לפני אכילת הכרפס, שמטבילים במי חומץ. אך אדם הנוטל ידיו לסעודה, חייב לברך לפני הניגוב על נטילת ידים. כעת לשאלתך, הרי ידוע לנו שברכות אינן מעכבות במצוות, דהינו שאם אדם קיים מצוה ולא בירך עליה- המצוה נעשתה, ויצא ידי חובה. לכן גם בעניננו כיון שהמצוה נעשתה כהלכתה- על אף שלא בירך- יצא ידי חובה, ואינו צריך ליטול שוב את ידיו. וכל זה אם כבר ניגב את ידיו, אך אם עדיין לא ניגב את ידיו- יברך "על נטילת "ידים" וינגב ידיו ויברך "המוציא" על הלחם.
שאלה מס' 69:
אדם ששכח לברך ברכות השחר עד מתי יכול לברך

תשובה:
שלום לך. לברכות השחר אין מגבלת זמן למשך אותו היום, אלא מיד כשיכול- חייב לברך. ואפילו אם נזכר בלילה, עדיין חייב לברך, מלבד ברכות התורה, שאם אמר את ברכות קריאת שמע, ובתוכן אמר את ברכת "אהבת עולם", הינו פטור מברכות התורה. אם-כן למה נקרא שמם ברכות השחר? כיון שמצוה להצמידם ככל הניתן - לזמן עלות השחר.
שאלה מס' 68:
מה מברכים על קוסקוס שמוגש עם ירקות באותה צלחת

תשובה:
שלום לך. כלל גדול בידנו, שכאשר מגישים שני דברים או יותר, מברכים על המאכל העיקרי, ופטרים מברכה את המאכל הטפל. לכן, במקרה זה, כיון שהעיקר הינו הקוסקוס, והירקות באים לשם תוספת, לשם גיוון, או כרוטב וכו', לכן מברכים על הקוסקוס ברכת "בורא מיני מזונות", ופוטרים את הירקות. ומדוע קבעו לנו כלל זה של עיקר פוטר את הטפל ? כדי שנפקח עין ונשים לבנו לחסדי הבורא עימנו, שברא עולם עם צבעים, טעמים, ריחות, מראות שונים ונפלאים למעננו, ונודה לה' על כל הטוב שגמלנו.
שאלה מס' 67:
בס"ד
כבוד הרב רציתי לשאול האם מותר למכור לערבי דברים? תודה

תשובה:
שלום לך. אין איסור למכור חפצים לערבי, בפרט חפצים ישנים, שאין בהם חפץ, וגם אם לא נמכור אותם לגוי, הרי שנצטרך לסחוב אותם ולהרים, כמו ארגזים, ארונות וכו', והערבי גם מסייע לנו בפינוי החפצים. אך מצד שני, בגלל הסכנה הגדולה של ההתעסקות איתם, כאשר במקרים רבים הם פגעו במי שנתן להם פרנסה, צריך להיזהר מאוד ולשקול היטב את הדבר האם במקרה הספציפי הזה, חייבים למכור לגוי, או שניתן להסתדר גם בלעדיו, ואם ניתן -עדיף להסתדר בלעדיו. כי גם איננו יודעים מי מהם תורם לארגוני טרור, ה' יצילנו.
שאלה מס' 66:
בס"ד
כבוד הרב רציתי לשאול האם לתרום לכל מי שמבקש ממני?

תשובה:
שלום לך. יש בהחלט איסור לתרום לכל מי שמבקש, כמו שהגמרא אומרת: "הכשילם באנשים שאינם מהוגנים". וגם נפסק להלכה ש"בפורים נותנים צדקה לכל הפושט את ידו". ומכאן הוכחה ברורה שכל השנה לא נותנים לכל הפושד יד, אלא רק לידועים כהגונים. ובפרט בדורנו, שגם מי שנראה חיצונית בסדר, אין לדעת האם תוכו כברו. ועל אחת כמה וכמה, אנשים שמחפשים כסף עבור סמים, או בילויים, או כל שימוש שאינו הגון. ואם ישאל השואל, איך נדע? אלא תרומה נותנים רק למי שמכירים היטב, כי אפילו העומדים בצמתים ונראים כהגונים, מה עם הסכנה שבדבר? ואנו עלולים להיות מסייעים לעוברי עבירה. לכן יש לבדוק היטב, ובמידה ואיננו יכולים לדעת, יש לתת סכום מועט לצאת ידי חובה.
שאלה מס' 65:
בס"ד
כבוד הרב רציתי לשאול האם מותר איטרנט בבית

תשובה:
שלום לך. בשאלה זו ישנה מחלוקת גדולה בין פוסקי דורנו, וההסכמה היא שאם אין צורך מיוחד, לא מכניסים לבית. אבל כשיש צורך בדבר, כגון לצורך עבודה, פרנסה, לימוד, רפואה, או כל צורך אחר אמיתי, ניתן להתיר, בתנאי שאין גלישה לשום מקום אסור, ולילדים עם פיקוח צמוד של מבוגר. וכל זאת בתנאי שמנצלים זאת גם ללימוד תורה, ומרגישים שזה כלי המחזק בעבודת ה'. ויהי רצון שלא תצא תקלה תחת ידינו.
שאלה מס' 64:
שלום כבוד הרב.!!
רצתי לשאול אותך מהם שלושת השאלות ששואלים ביום הדיןן??
תודה מראש.!!

תשובה:
שלום לך. כיון שהאדם נשלח לעולם הזה לבצע שליחות, לכן עליו לעמוד בקריטריונים בסיסיים, ולכן מיד עם הגיעו לעולם הבא שואלים אותו את השאלות:
א. נשאת ונתת באמונה? ב. קבעת עתים לתורה? ג. צפית לישועה? ואם חלילה אדם נכשל במענה לאחת משאלות אלו, מה כבר ניתן לצפות ממנו? לכן, חובה קדושה להתחזק הרבה בדברים אלו, והדרך להגיע לכך הינה ע"י לימוד יומיומי, ועליה יומיומית בתורה ויראת שמים.
שאלה מס' 63:
שלום הרב. ידוע לי שכב' עושה ומנהיג את כל עדתו לפי פסקי הרב עובדיה יוסף, גם בעלי שומע רק לרב עובדיה יוסף, אבל אני לא הולכת לפי הרב עובדיה, ושאלתי את הרב שלי, והuא אמר לי שאני יכולה ללכת עם פיאה, אבל בעלי מתנגד. למי אני צריכה לשמוע, לרב שלי, או לבעלי?

תשובה:
שלום לך. לא ידעתי שבתוך אותו בית מותר שהאחד ישמע לרב מסוים, ובן הזוג לרב אחר. ברור שבהחלט גרוע הוא הדבר הזה, ויכול להביא למחלוקת. גם לא ידעתי שספרדי יכול לשמוע לרב שחולק על גדול הדור, הרי גם אותו רב שציינת חייב לשמוע לגדול הדור. אם-כן במקרה זה שגם ההלכה ברורה מעבר לכל ספק, ואין מחלוקת בין גדולי הדור שפאה אסורה בתכלית האיסור, וכל המתירים בדורות שעברו דברו על פאות שמכערות את האשה, ולא פאות שגורמות להרהורי עבירה, בודאי שחייבים לשמוע לבעל במקרה זה, ולשים כסוי-ראש לפי ההלכה, ואין להקל בזה בשום פנים ואופן. ומעתה תקבלו שניכם מרות של רב אחד, והאמת והשלום אהבו.
שאלה מס' 62:
שלום הרב. אצלנו בבית כנסת כשעושים הבדלה, יש כאלה שבברכת מאורי האש מקרבים רק יד אחת, ויש כאלה שמקרבים את שתי הידים.מה עדיף ?

תשובה:
שלום לך. אחד הטעמים שאנו מקרבים את היד אל האבוקה, הוא כדי שנראה את האור בצפורני היד, וניזכר מה נגרם לנו בעטיו של חטא אחד שחטא אדם הראשון, שכל גופו היה בנוי מצפורנים, והיה בוהק ביופיו, ובקדושתו, ואנו הפסדנו זאת בגלל חטא אחד, וע"י כך נשמור עצמנו שלא נחטא. לכן אין צורך בשתי הידים, אלא רק ביד אחת, והיא יד ימין. ולכן לא טוב עושים אלה שמרחוק מסתכלים בצפורנים, אלא יש לקרב את היד, עד מרחק שהיינו יכולים להבחין ממרחק זה בין שתי מטבעות שונות, שהינן באותו גודל, וזה מרחק של כ-20 ס"מ מאור האבוקה.
שאלה מס' 61:
שלום הרב. שבוע שעבר הלכתי לחתונה של חבר, ונטלתי ידים, וישבתי, ורק אחרי שהתחלתי לאכול, שמתי לב שהחתונה מעורבת. האם הייתי צריך לחכות לזימון בעשרה, כי התכונתי בזמן הנטילה להישאר עד הסוף, או לברך ברכת המזון ביחיד ?

תשובה:
שלום לך. אכן נכון הדבר שאדם שנוטל ידים לסעודה, ומתכונן להצטרף לסועדים, אינו יכול לצאת בלי זימון, ואם הצטרף לסעודה שיש בה מעל עשרה גברים, אינו יכול לצאת בלי זימון בעשרה. אך כיון שיש הלכה נוספת,שגם אדם שנקלע בטעות לחתונה מעורבת, או שלא ידע שהיא מעורבת, או שהיתה לו מחויבות כלשהי והגיע לזמן מועט, אסור לו בהחלט לשבת באותו מקום, אלא או שיצא מיד עם היודע הענין, או שיסיים את מחויבותו במהירות ויצא. לכן, במקרה שלך, היית צריך מיד עם היודע לך שהחתונה מעורבת, לקחת עמך פרוסת לחם, ולצאת מהמקום במהירות, ואת ברכת המזון לברך ביחידות במקום אחר, לאחר שתסיים לאכול את אותה פרוסה. כי מקום שיש שמחה בעירבוביה של גברים ונשים, הינו מקום סכנה הן רוחני, והן סכנה גשמית שחלילה יקרה שם אסון. לכן אסור בהחלט להתעכב במקומות כאלה. ויהי רצון שה' הטוב יסלח לעוונותינו.
שאלה מס' 60:
שלום לרב. אני מאוד אוהב לגלוש באינטרנט באתרי קודש, אבל הבעיה שכל אתר וכל מקום כותבים שאסור להעתיק, לשכפל וכו' את דברי התורה, כי הם השקיעו בזה הרבה כסף. אבל אצלכם לא ראיתי שזה כתוב. האם שכחתם? או שאתם מרשים לשכפל או להדפיס וכו'?

תשובה:
שלום לך. על דברי תורה אין בעלות לשום אדם, וכמו שהגמרא אומרת "מה אני בחינם, אף אתם בחינם". דהיינו כמו שהקב"ה מלמד אותנו תורה בחינם, כך אנו צריכים ללמדה בחינם. אך מצד שני יש את עלויות האחזקה, כמו בכל אתר, לכן אלו שאוסרים להעתיק, אולי יש להם על מה שיסמוכו. אצלנו באתר אין את המגבלה הזאת, כיון שברוך ה' יש לנו תורמים שבזכותם האתר מתפקד, (ומי שמעונין לזכות- מוזמן להצטרף אליהם), לכן באתר שלנו מותר להעתיק, לשכפל, לשלוח לחברים, להדפיס, וכו' בתנאי שיעשו לשם-שמים, ולא למטרות רוח כספי, ושנזכה להגדיל תורה ולהאדירה !




שאלה מס' 59:
שלום לכבוד הרב, ותודה על כל ההשקעה. ידוע שמתחת למי המקוה, טוב לכוין, אך גם ידוע, שזה מקום שדינו כמטונף. מה הכלל שעל פיו נדע מה מותר לכוין מתחת למים ומה אסור?

תשובה:
שלום לך.המקוה מתחלק מבחינה הלכתית ל-3 חלקים. החלק החיצוני שבו כולם מלובשים, החלק האמצעי שחלק לבושים וחלק אינם לבושים, והחלק הפנימי שכולם אינם מלובשים. דין החלק החיצוני שמותר לומר בו דברי תורה, החלק האמצעי מותר בהרהור בדברי תורה אך לא בדיבור. והחלק הפנימי שאסור אף בהרהור. אם-כן הינך שואל מה כן מותר בחלק הפנימי. הכלל בזה הוא שמותר מתחת למים שנמצאים בחלק השלישי לבקש כל בקשה, או תפילות וכו' בלב, אך אסור להרהר בפסוקים, וגם לא בשמות קודש. בברכה !
שאלה מס' 58:
שלום לכבד הרב !
יש בכותל המערבי ערבים שמוכרים לחם ביגלה עם זעתר, רציתי לשאול האם מותר לאכול מזה ומהי הסיבה ?

וכן האם מותר לקנות חומוס ממסעדה של ערבים כמו " חומוס אבו גוש" ומהי הסיבה ?

תשובה:
שלום לך. עלינו לשאול קודם האם ניתן לקנות אותם דברים מיהודי שאינו שומר תורה ומצוות. אנו צריכים לדעת שנושא הכשרות פרוץ מאוד, כיון שהטכנולוגיה התפתחה במהירות עצומה, דבר המאפשר ליצור מאכלים באופן מסחרי- בעלויות נמוכות- אם משתמשים בחומרים אסורים. למשל ידוע שעצמות חתול הינן מתוקות מאוד, דבר המושך את היצרנים בייחוד בחו"ל להשתמש בעצמות חתול לשם המתקת מאכלים ולא בסוכר שהינו יקר יותר, או משתמשים בדם של פרעושים במקום צבע מאכל, ועוד ועוד. ולכן אם אין הכשר כדת- אין לאכול בשום מקום. והלואי שבכשרות בד"ץ לא יהיו בעיות. על אחת כמה וכמה, בלי חלילה לפגוע בערבים, או ביהודים שאינם שומרי תורה, אלא רק מבחינה הלכתית, תהיה בעיה גדולה מאוד לאכול אצלם. הן מבחינת ניפוי הקמח, מעשרות, הפרשת חלה, תערובת חומרים לא כשרים ובפרט מהחי (עצמות, ז'לטין. קיבה וכו'), מלבד הבעיה הבטחונית. וכן מדוע שהכסף שלנו ילך לאדם שבודאי לא ישתמש בו למטרות קידוש ה' ואולי גם להיפך מזה. ועוד שלא כדאי להרגיל את עצמנו, וכל-שכן את ילדינו, להיכנס, או לקנות במקומות שהאוירה בהם לא רצויה, ואיננה חינוכית.
שאלה מס' 57:
שלום, אני מתפלל בשטיבלך, ולפעמים נכנסים אנשים ומבקשים תרומה באמצע החזרה. האם טוב הם עושים? והאם עלינו לתת להם תרומה בזמן החזרה?

תשובה:
שלום לך. לא רק שהדבר אינו טוב, אלא הוא חמור ביותר. שכן בזמן החזרה אסור לדבר, אסור להסתובב, אסור אפילו ללמוד תורה ! אלא אך ורק לשים לב לברכות שליח הציבור, ולענות "ברוך הוא וברוך שמו" וכן לענות "אמן". שהרי כתב מרן בשולחן ערוך, שאם אין תשעה עונים לברכות שליח הציבור- קרוב להיות ברכותיו לבטלה ! ה' ישמור ! אז מי יקח על גבו אחריות כבדה שכזאת? לכן לא טוב וגרוע המנהג להתרים באמצע החזרה, וגם התורמים הרי הם מרגילים אותו להמשיך בכך, ולא נכון לעשות כן. לכן יתרגלו המתרימים להתרים ב"ויברך דוד", אם יש אישור מהאחראי במקום, ובזה יבוא הכל על מקומו בשלום.
שאלה מס' 56:
שלום הרב, נסעתי עם ההורים שלי לכותל המערבי, וראיתי המון פתקים בכותל, אז גם אני וגם אבא שלי שמנו פתקים, וכתבנו כל מיני בקשות. ורציתי להבין מאיפה יודעים שזה עוזר?

תשובה:
שלום לך. ישנם מנהגים רבים שכל מיני אנשים נוהגים, או עדות מסוימות שנוהגות במנהג מסוים, אך לא תמיד המנהג נכון על פי ההלכה. אבל אנו עם-ישראל, צריכים לדעת שהעיקר והמחייב הינו קודם לכל - ההלכה. בכל פעם שרואים מנהג מסוים, חייבים לברר קודם-כל האם אין זה נוגד את ההלכה. כתוב בתורה : "ונתצתם את מזבחותם (של עובדי האלילים), לא תעשון כן לה' אלוקיכם". יוצא שאסור לנתץ שום דבר של קדושה. אם-כן כשמכניסים פתקים לכותל, ומוציאים אותם כדי לנקות, לפעמים קורה שגרגירים קטנים מהכותל, או אפילו אבק שנופל, העושה כן עובר איסור מן התורה,לכן אין להכניס פתקים לכותל המערבי, אלא רק להתפלל, וה' שומע תפילת כל-פה, והתנאי היחיד: "לכל אשר יקראוהו באמת", ואין צורך בפתקים או כל דבר אחר.
שאלה מס' 55:
שלום לכבוד הרב. אבא של חבר שלי עבר ניתוח שבו הוציאו לו איזה אבר מהגוף, שהאבר הזה היה במצב לא טוב. האם היו צריכים לדאוג שיקברו אותו ? ואם לא דאגו לכך, מה התיקון לזה ? תודה

תשובה:
שלום לך. אמת נכון הדבר, שאיבר שכורתים מהאדם צריך להגיע לקבורה, ויש לעשות כל מאמץ לשם כך. אך כפי שנודע לנו, גם בבתי החולים, חלקים שנכרתו מהאדם לצורך רפואי, ביותר מ-90% מהמקרים, נזרקים לביוב, ואם-כן דינם כאילו שנקברו, שהרי כל מה שבביוב, בסופו של תהליך - נקבר. לכן, במידה וכרתו איזה איבר, ולא הצלחתם להביאו לקבורה, ניתן לסמוך על הסברה הזאת, ואין לחשוש, וה' ישלח רפואה שלימה לכל חולי עמו ישראל.
שאלה מס' 54:
שלום לרב.אחרי עלינו לשבח צריך לומר חצי קדיש, או לא?

תשובה:
שלום לך. ישנן עדות אשר נוהגים בהם לומר קדיש אחרי "עלינו לשבח", אך אין ההלכה כן, אלא מסיימים במילים "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", ולא אומרים "שמע ישראל" וגם לא אומרים קדיש. ומדוע ? כיון שב"עלינו לשבח" יש האות ע בתחילתה והאות ד' בסופה, וגם ב"על-כן נקוה" יש אות ע' בתחילתה והאות ד' בסופה, לרמז שאדם הנשאר עד סוף התפילה - 2 עדים מעידים על תפילתו. לכן לא ראוי ואין גם צורך להוסיף את פסוק"שמע", וגם לא קדיש .
שאלה מס' 53:
שלום הרב. רציתי להבין מדוע במנחה של שבת, וגם במנחה של תעניות, לא אומרים חצי קדיש, כמו שאומרים תמיד אחרי קריאת התורה של שחרית שבת, או שחרית בימי החול ?

תשובה:
שלום לך. אכן היו צריכים, לכאורה, לתקן קדיש גם אחרי קריאת התורה במנחה של שבת ובתעניות, ומדוע לא תיקנו? כיון שמיד אחרי הכנסת ספר התורה להיכל- צריכים לומר קדיש, ואין הפסק בין הקדישים, וידוע שלא נכון להרבות בקדישים. וכן הוא הדין בכל מקום שאמרו קדיש, שלא לומר מיד עוד קדיש, אלא בהפסק של לימוד בין הקדישים.
שאלה מס' 52:
שלום הרב. בברכת כהנים, האם טוב שגם הציבור ישימו את ידיהם על הקטנים, או רב על תלמידיו, או אב על הבנים. וממש תודה על האתר הנפלא !

תשובה:
שלום לך. בברכת כהנים כתוב בתורה שהקב"ה אומר בסיומה : "ואני אברכם". מה פירוש המילים "ואני אברכם"? הגמרא אומרת 2 פירושים: א. ה' יברך את ישראל ב.ה' יברך את הכהנים. והגמרא מסכמת ששני הפירושים אמת. אם-כן, כשאדם מניח את ידו על ראש חבירו, או רב על תלמידו, כאילו מראה שהקב"ה אינו המברך, אלא אני. וזה אינו נאה ולא יאה. לכן, אין להניח יד על אף אדם בשעת ברכת כהנים. במקומות שנהגו שהאב מניח על בניו, ואם ילד ימנע בכך, עלול להיראות כמזלזל בכבוד אביו, יגש גם הוא. אבל עדיף ונכון לכתחילה להימנע מכך. ויש להקפיד בכל מקרה שכולם יעמדו עם הפנים כלפי הכהנים, ולא לתת גב למי שמברך אותם,שזה זלזול בברכה ובמברך (זלזול בה'). לכן גם אדם שאינו נוהג כהלכה, והולך להתברך. לכל הפחות יעמוד עם הפנים כלפי הכהנים.
שאלה מס' 51:
שלום הרב. שבוע שעבר נפטר בשכונתנו אדם שקיים הרבה מצוות, אך אף פעם לא ראיתי אותו לומד תורה, מה דינו לגבי תחיית המתים. ומה עם כל המצוות שכן עשה?

תשובה:
שלום לך, אכן הגמרא מפרשת את הפסוק : "כי טל אורות טליך, וארץ רפאים תפיל", שאיך מפילים ארץ רפאים? דהיינו איך מכינים עצמנו כדי לקום בתחיית המתים? ע"י "כי טל אורות טלך", דהיינו ע"י לימוד תורה, ואם-כן יפה שאלת, ובאמת אדם שלא למד תורה, וגם לא החזיק לומדי תורה, לא יקום בתחיית המתים, שהרי אין לו את הטל שאיתו קמים בתחיית המתים. ומה עם מצוותיו? עליהם יקבל שכר אחרי תקופת תחיית המתים, ואחרי שיעבור, אם צריך, תקופת זיכוך בגיהנם - ויגיע לגן-עדן. ומה זה נוגע אלינו? שצריך כל אדם שיקבע עתים לתורה, ושיחזיק בממונו את לומדי התורה, ובכך יזכה לקום בתחיית המתים.
עמוד:  1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70  
Web hosting by Somee.com